לגבי שאלתי אם ייננים שלמדו במדינות העולם החדש נוהגים בפתיחות גדולה יותר מאלו שלמדו במדינות העולם הישן, השיב אמיר שהפערים כיום אינם גדולים והגבולות מטושטשים יותר. "זה נכון שבעבר העולם החדש היה מתירני יותר מבחינת ייננות, אבל הפער מצטמצם. היום אפשר לנסוע לסיבוב יקבים בדרום אפריקה ולמצוא יקב של צרפתים, יקב של אמריקאים ויקב של מקומיים…הבדלי הגישה העיקריים שרואים, וגם הם מיטשטשים עם הזמן, מתבטאים בגישה הייננים – הוליסטית, רוחנית, של אלו שבאו ממדינות העולם הישן לעומת הטכנית, מדעית של אלו מהעולם החדש."

 עיקר החביות שניתן למצוא ביקב סריג הן צרפתיות, אולם לפני שלוש שנים החל אמיר לעבוד גם עם חביות מתוצרת הונגריה. עד כה אמיר שידך בין החביות ובין זן הטאנט. "מצד אחד זה זן מאוד חזק ושרירי מבחינת הטעם, אולם מצד שני אין לו הרבה מימדים. חיפשנו חבית שתכניס לזן עוד קצת עניין, טעם. החביות ההונגריות נתנו לנו תוצאה טובה גם מבלי להוסיף טאנינים כי גם כך הזן טאני מאוד."

החביות ההונגריות בהן משתמש אמיר הן בנפח 225 ליטר בקלייה במידה מדיום פלוס. העבודה עם החביות הללו וענבי טנאט מאפשרת לו גם לייצר יין ייחודי שהוא גם עשוי זן אחד וגם חבית מסוג אחד – מעיין סינגל חבית אם תרצו. מדובר ביין שמיוצר בכמויות קטנות וזוכה לתגובות אוהדות. "אנשים לא מרימים גבה, דווקא מאוד מתעניינים בזן, מאוד סקרנים, אבל הוא פונה לאנשים שמחפשים משהו שונה."

זן נוסף שלדעת אמיר, שמשמש גם יועץ ליקבים ולכורמים, יוכל להתאים לחביות ההונגריות הוא פטיט סירה ואולי שרדונה אם כי הוא מתייחס אל הניסיון הזה בזהירות. 

לחביות ההונגריות לדעתו שני יתרונות, מחיר נמוך מזה של העץ הצרפתי אולם חשוב יותר תיבלון ים תיכוני, קצת ציפורן, קצת קינמון. החבית אינה מאוד מעודנת אבל התיבלון לדבריו מעט ירוק יותר ומוסיף משהו אחר ליין. הוא מספר כי כשעבד ביקב רקנאטי, הוא עבד גם עם חביות מעץ הונגרי שיוצרו על ידי חבתנים צרפתים. "הרבה יצרני חביות גדולים בצרפת מציעים עץ הונגרי בפורטפוליו שלהם. החביות הללו נתנו תוצאות מאוד מעניינות."