עץ האלון ההונגרי (והצרפתי) נבדל מהעץ האמריקני באלגנטיות שלו ובכך שטעמי המתיקות והוניל בעץ האמריקני עזים יותר. המרקם הסיבי של האלון ההונגרי (והצרפתי) לעומת המרקם של העץ האמריקני, מאפשר לבקע את גזעי האלון ההונגרי, במקום לנסרם. הניסור קורע את תאי העץ, משחרר ומעצים טעמי וניל וקוקוס; לאחר חיתוך הלוחות (staves) שמהם מיוצרת החבית מיושנים לוחות עץ האלון ההונגרי ייבוש טבעי באוויר החופשי במשך 24 עד 36 חודשים, בעוד שיצרני החביות מהאלון האמריקני מיבשים את הלוחות בתנורים באופן מלאכותי, תהליך שגורם לריכוז לקטון בעץ. שיטת הייבוש המסורתי הממושך של האלון ההונגרי מאפשרת מיתון של טעמי העץ.
בצפון מזרח הונגריה, בין הרי זמפלן ובמפגש הנהרות בודרוג וטיצה, שוכן חבל ארץ שבו מייצרים את יין הקינוח שזכה לכינוי "יין המלכים, מלך היינות". טוקאי, אתר מורשת עולמית של אונסק"ו משנת 2002, הוא לא רק מחוז יין – הוא פרק היסטורי שנמזג לכוס.
האגדה מספרת כי הולדתו של יין הקינוח המפורסם הייתה צירוף מקרים: פשיטה עות'מאנית התמשכה בעונת הבציר, והכורמים נאלצו להשתמש בענבים שהפכו לצימוקים. התוצאה הפתיעה, ושיטה זו הפכה למסורת שנמשכת מהמאה ה- 16 עד היום.
"יינות הקינוח באמת נפלאים, בין הטובים בעולם." מעיד אסף מרגלית מיקב מרגלית, אחד היקבים הבוטיקיים הראשונים בישראל. "היתה לי קונספציה ממה שקראתי בספרות, אבל כשהגעתי לשם הבנתי שזה שונה ממה שחשבתי – הם בוצרים ענב-ענב ברמות סוכר גבוהות פי שניים ממה שדמיינתי."
