במהלך חודש מרץ 2025 יצאה משלחת של ייננים מובילים מישראל למסע מקצועי מרתק בהונגריה, ביוזמתה ובארגונה של החבית ההונגרית.
הסיור נועד להעמיק את ההיכרות עם עולם החבתנות ההונגרי, להתנסות מקרוב בטכניקות הייצור המסורתיות, ולהבין את השפעת עץ האלון ההונגרי על אופי היין וייחודו.
המשלחת ביקרה בשלושה אזורי יין מרכזיים בהונגריה, שכל אחד מהם נושא עמו אופי ייחודי ומסורת רבת שנים:
- וילאני – אזור דרומי קסום שבו קברנה פרנק מסקרן ואחר מהמוכר בישראל, יוצר יינות רכים, מעודנים ומלאי אופי.
- יגר – חבל מזרחי עתיר היסטוריה, בו מיוצרים יינות אדומים משובחים הידועים בכינוי "דם שוורים" בזכות צבעם העז ועושר טעמיהם.
- טוקאי – אזור יין אגדי שבו התפתחה מסורת ייצור יינות קינוח מהוותיקות בעולם, ולאחרונה הורחב בו המגוון הענבים הלבנים ליינות יבשים מרתקים ומסקרנים.
במהלך הביקור נחשפה המשלחת לעבודתם של יצרני החביות של European Coopers ולמומחיות של Verda Stockinger בייצור מיכלי עץ איכותיים. המפגש עם בעלי המלאכה, החיבור לעץ המקומי והבנה מעמיקה של תהליכי הייצור הדגישו את תרומתו של החבית לעיצוב הזהות של כל יין.
מעבר ללמידה המקצועית, היה זה גם מסע אישי – הזדמנות לייננים לעצור לרגע את מרוץ העשייה, לשאוב השראה חדשה ולחזור ליקביהם בארץ עם זוויות ראייה חדשות וכלים נוספים להמשך הדרך.
בסדרת הכתבות הבאות, אנו מזמינים אתכם להכיר מקרוב את משתתפי המשלחת:
לשמוע מהם על דרכם האישית ביקבים שבהם הם פועלים, על החוויות מהמסע, ועל התובנות שהביאו איתם ממפגש בלתי אמצעי עם עולם החביות ההונגרי.
המסע להונגריה היה הרבה יותר מביקור מקצועי – הוא היה מפגש חי, נושם ומרתק בין אנשים, תרבויות ואהבה משותפת לעולם היין.
ביום השני לסיור, ביקרו הייננים הישראלים במפעל "ורדה וסטוקינגר" (Varda & Stockinger) – יצרן מכלי עץ גדולים בנפח של עד 10,000 ליטר, ביקור שהשלים את הסיור במפעל החביות "European Coopers" והציג זווית אחרת של יישון יין בעץ אלון.
חברת Varda & Stockinger נוסדה ב-2016, כשמתיאס סטוקינגר החל לשתף פעולה עם שני עובדים לשעבר: טיבור ורדה וטמאש שיפוש. ורדה הקים את המפעל בהונגריה עם צוות מקומי, בעוד סטוקינגר לקח על עצמו את השיווק – ומכאן נולד שם המותג "Confidence" (אמון).
"הביקור אצל טיבור היה מרגש במיוחד," משתפת ליטל עובדיה, יצרנית יין ומקימה של יקב 'תל', "ניכר שיש כאן שילוב מופלא של כבוד למסורת עם ראייה עסקית חדשנית. העשייה מוקפדת ומאוד בוטיקית – חבתניה בוטיק. מדובר במפעל שעובד בשיטות מסורתיות, שבו כל עובד מכיר כל ניואנס ודואג לכל פרט קטן." ב-2021, המיזם התרחב עם הקמת מפעל חדש ומרווח יותר, מה שביסס את מעמד החברה כיצרן איכותי של מכלי עץ אלון ליין.
אומנות מכלי העץ הגדולים
במהלך הסיור, הסביר טיבור ורדה את ההבדל בין יישון בחביות לבין יישון במכלים גדולים. חביות מאפשרות חמצון מהיר יותר וספיגה מוגברת של טעמי העץ, ואילו מכלים גדולים מציעים יישון איטי והדרגתי יותר.
סטפן, יינן מיקב יפו, ציין: "במכלים הגדולים, היין מתפתח בקצב שונה לגמרי. אנחנו מדברים על 'נשימה' ארוכת טווח של היין, שמאפשרת התבגרות מאוזנת יותר. כיינן שעובד עם מגוון נפחים, אני מאמין שלכל מיכל יש את התפקיד הייחודי שלו בתהליך היצירה."
"הסיור היה מרתק ללמוד מהקרביים של המפעל," מוסיף סטפן. "היינו במפעל מאוד משפחתי והופתעתי לראות כמה הוא אינטימי. מה שמרשים במיוחד הוא לראות שהכל שם עובר ממש מאה אחוז בעבודת יד – משתמשים במכשור להידוק, אבל כל חבית מיוצרת בצורה ידנית."
חומרי גלם ותהליך הייצור
ב"ורדה סטוקינגר" (Varda & Stockinger) מקפידים על בחירה קפדנית של חומרי הגלם. המכלים מיוצרים מעץ אלון הונגרי איכותי, המיובש באוויר הפתוח במשך שנים.
"מה שהדהים אותי," מספרת ליטל, "היה לראות כיצד כל קרש נבחר בקפידה ועובר תהליך ייבוש של שנים. כשהבנתי שמדובר גם בעץ אוסטרי, שאני מתנסה בו ביקב שלי כבר שני בצירים, הבנתי למה אני אוהבת אותו – העץ הזה הוא צנוע, כלומר הוא לא משתלט על היין. נראה שגם העץ תואם את האישיות של התעשייה ההונגרית – צנוע ומבליט את הפרי."
ליטל מוסיפה: "בכל היקבים שביקרנו בהונגריה, טעמנו יינות מחבית הונגרית מול חבית צרפתית, וכל פעם מחדש אפשר היה להסיק שהעץ ההונגרי הוא יותר מאופק, יש לו טעמים טבעיים של עץ טרי ולא מעושן וקלוי. האינטגרציה שלו עם היין מושלמת."
תכניות ליישום בישראל
סטפן, שעשה ניסיון קטן עם העץ ההונגרי ביקב שלו, ציין: "אחרי הביקור המרשים הזה, אני סקרן לנסות את העץ ההונגרי בצורה יותר מקיפה, בעיקר ביינות לבנים. אני חושב שזה יכול לתת פרופיל ארומטי קצת אחר ומעניין. היה מרתק לראות איך ההונגרים עובדים עם זנים שאין לנו בארץ, שהם ייחודיים להונגריה, ולראות את השידוך המוצלח שלהם לעץ ההונגרי."
"מה שבלט בכל המפגשים שלנו בהונגריה, בין אם ביקבים או אצל יצרני החביות, זו הצניעות!" מסכמת ליטל. "זו תעשייה שבאה ממקום מאוד צנוע, ומגישה בצניעות את היין ואת כל העשייה. הייתי מגדירה את התעשייה ההונגרית כצנועה, איכותית, שקטה ומעניינת. אנחנו הישראלים יותר רעשניים, יותר מדברים ואומרים 'כן, אנחנו טובים', אבל שם ראינו דברים באמת יוצאי דופן שאפילו לא מקבלים את ההכרה שמגיעה להם."
ונסכם כפי שסיכם אחד הייננים במסע: "מאחורי כל חבית ומיכל עומדים אנשים שהקדישו את חייהם למלאכה זו. כשאנחנו בוחרים חבית, אנחנו למעשה בוחרים שותף ליצירת היין שלנו."
