אזור אגר: יקב נמרוד קובאצ' – מסע יינות ישראלי אל לב הונגריה

בחודש מרץ האחרון יצאה משלחת מיוחדת של ייננים ישראלים, ביוזמת "החבית ההונגרית", למסע מקצועי ברחבי הונגריה. במסע השתתפו ייננים מובילים מיקבים שונים בארץ, כאשר אחת התחנות המרשימות ביותר במסע הייתה ביקור ביקב נמרוד קובאץ' באזור אגר – יקב שהפך בשנים האחרונות לאחד הסמלים המובהקים של התחדשות תעשיית היין ההונגרית.

אגר – אזור יין קלאסי עם אקלים ייחודי

אזור אגר, הדומה באקלימו לבורגון או לאזורים הקרירים של קליפורניה, הפתיע את חברי המשלחת הישראלית. "היינות האדומים מאזור אגר, ובמיוחד יקב נמרוד קובאצ', הפתיעו אותי מאוד לטובה," מספר אסף פז מיקב ויתקין. "בעוד שטוקאי היה ידוע כאזור מרשים ומוכר, אגר היה ההפתעה האמיתית של המסע." האקלים הקריר של אגר מאפשר גידול של זנים שבישראל קשה לגדל באיכות דומה, ויוצר יינות עם חמיצות טבעית ואלגנטיות יוצאת דופן. דנה בני מיקב טוליפ מוסיפה: "הופתעתי לגלות כמה התחזקה הונגריה בייצור יינות יבשים, לא רק באזור טוקאי אלא גם באזורים כמו אגר. האדומים ביקב נמרוד קובאצ' , במיוחד מהזן בלאופרנקיש, היו פשוט נהדרים."

מסורת עשירה במערות האבן

יקב נמרוד קובאצ' שוכן בשבעה מרתפים רציפים חצובים באבן ברחוב ורוסאלה ההיסטורי בעיר אגר. במאה ה-18, היו מאות בתי מרתף בסגנון דומה, שנבנו מעל למרתפים שלהם כדי לבצע עיבוד במקום של הענבים. היום, בהנחיית מסורת זו, היקב ממשיך לייצר יין באותם מרתפים עתיקים, אך בעזרת טכנולוגיה מודרנית. סטפן יין מיקב יפו שיתף את התרשמותו: "היה מרתק לראות איך מתחת לכל יקב באגר יש הסתעפויות של מנהרות חצובות באבן, שיכולות להגיע לאורך של עד 2 קילומטר. מדהים איך אפשר מהיקב עצמו לרדת כמה מטרים ולהתחיל לטייל מתחת לאדמה. הלחות הקבועה והגבוהה יוצרת סימביוזה עם עובשים מיוחדים שגדלים שם, התורמים ללחות וגם לטיהור האוויר."

הטרואר שמאחורי היינות המיוחדים

במהלך הביקור ביקב נמרוד קובאצ', התוודעה המשלחת לאזורי הגידול המיוחדים של היקב:

  • אזור נאג'אגד – מדרון תלול עם חשיפה ייחודית ואדמה עשירה בסידן, שמעניקה אופי מינרלי ליין.
  • כרמי עמק אגר – כרמים המושפעים מהמיקרו-אקלים הייחודי של העמק ומפיקים ענבים עם איזון מצוין בין חמיצות לפרי.

"התפקיד של הטרואר בהונגריה מקבל משמעות חדשה." מסבירה ליטל עובדיה. "בניגוד לישראל, ששם אנחנו נאבקים בחום ויובש, כאן האתגר הוא לנצל את תנאי הקרקע והאקלים הקריר ליצירת יינות מורכבים ועם אופי מקומי ברור."

זני ענבים מסורתיים שהפתיעו את המשלחת

אחד מהדברים שהרשימו במיוחד את המשלחת היה השילוב המוצלח בין זנים בינלאומיים לזנים הונגריים מסורתיים. במיוחד בלט זן הקקפרנקוש (Kékfrankos) המוכר בשמו האוסטרי "בלאופרנקיש". "היינות מהזן הזה ביקב נמרוד היו פשוט יוצאי דופן," מספרת דנה בני. "יינות בעלי גוף בינוני, טאנינים מלטפים, ואיזון מצוין בין פרי לחמיצות." ליטל מיקב תל מוסיפה: "בנוסף לזנים האדומים המסורתיים, גם הזנים הלבנים היבשים כמו פורמינט מאזור טוקאי היו גילוי מרגש עבורנו. הבנו שהזנים ההונגריים יכולים להיות אפילו יותר מרשימים מכמה מהזנים הקלאסיים שכולנו מכירים מהעולם הישן."

חוויית טעימה מרתקת

במהלך הביקור, זכתה המשלחת לחוות את אחת מתוכניות הטעימה המובנות של היקב. במיוחד זכה לשבחים יין ה"בול'ס בלאד" (דם השור), הגרסה המודרנית של היקב ל"דם השור" ההונגרי המפורסם – בלנד מסורתי המשלב בין מספר זנים אדומים. "מה שמיוחד ביקב הזה הוא השילוב בין כבוד למסורת וחדשנות." מתאר אסף מיקב ויתקין. "הם לא מנסים להעתיק סגנונות אחרים, אלא מפתחים זהות ייחודית המבוססת על המסורת המקומית.

הצניעות כערך מוביל

דבר שחזר בדברי כל חברי המשלחת היה הצניעות המאפיינת את תעשיית היין ההונגרית. "אחד הדברים שאהבתי בכל המפגשים, בין אם זה היה ביקבים או אצל יצרני החביות, זה את הצניעות." מדגישה ליטל עובדיה. "זו תעשייה שבאה ממקום מאוד צנוע, בין אם זה יקב גדול או קטן, ומגישים בצניעות את היין וגם את כל העשייה שלהם." היא מוסיפה: "הייתי מגדירה את התעשייה ההונגרית כצנועה, איכותית, שקטה ומעניינת. אנחנו הישראלים יותר רעשניים, אבל שם עושים דברים ברמה גבוהה מאוד, ובמקום לדבר על זה, הם פשוט עושים."

יישום בישראל – לקחים מהמסע

חברי המשלחת חזרו עם תובנות רבות ורעיונות ליישום בישראל. סטפן יין מספר: "אני מאוד סקרן לנסות את העץ ההונגרי, בעיקר ביינות לבנים שאני מייצר. זה יכול לתת פרופיל ארומטי קצת אחר ומעניין." דנה בני מציינת: "עכשיו, אחרי שהבנתי את ההבדלים בין סוגי החביות השונות, אני חושבת שתהיה לי בחירה הרבה יותר מושכלת בקנייה הבאה של חביות. השימוש ביערות שונים יכול להוסיף עניין ומורכבות ליינות שלנו."

המפגש עם היקבים ההונגריים, ובמיוחד עם יקב נמרוד קובאצ' באגר, הראה לחברי המשלחת איך אפשר לשמר מסורת עתיקה תוך התחדשות מתמדת – לקח חשוב לתעשיית היין הישראלית הצעירה והמתפתחת.

לשיתוף הכתבה:

כתבות נוספות:

חבית 500
חבית Puncheon 500 ליטר: למה יותר יקבים מגלים שזו לא רק חבית גדולה יותר

חבית Puncheon בנפח 500 ליטר הופכת בשנים האחרונות לבחירה של יקבים שמבקשים יותר איזון, יותר דיוק ופחות השתלטות של העץ על היין. למה יקבים מובילים באירופה – וגם בישראל – עוברים לפורמט הזה, ואיך הוא משפיע על המרקם, הטרואר וסגנון היין? בכתבה החדשה של "החבית ההונגרית" תגלו מדוע חבית גדולה יותר יכולה דווקא לאפשר יין עדין, מדויק ואלגנטי יותר.

קרא עוד »
טיבור ורדה: כשהאתגר אמיתי, מבינים מהי חבתנות ברמה הגבוהה ביותר

בעולם היין, חבית או מיכל עץ אינם רק כלי אחסון. הם חלק בלתי נפרד מתהליך הייצור, ההתיישנות והאופי הסופי של היין. איכות העץ, רמת הבנייה, הדיוק בהרכבה והיכולת לשמור על אטימות, היגיינה ויציבות לאורך שנים – כל אלה משפיעים ישירות על עבודת היקב ועל איכות התוצאה בבקבוק. לכן, כאשר מדברים על חבתנות ברמה גבוהה באמת, מדברים על הרבה יותר מנגרות. מדברים על מקצוע המשלב מסורת, ידע טכני, הבנת חומרי גלם וניסיון שנצבר לאורך שנים.

אחד השמות הבולטים בתחום זה הוא  Tibor Varda אומן חבתן מהונגריה, המוכר בזכות עבודה מדויקת, סטנדרטים גבוהים ויכולת להתמודד גם עם פרויקטים מורכבים במיוחד. לצד ייצור חביות ומכלי עץ חדשים, ורדה ידוע גם ביכולת נדירה לשקם, לחדש ולהחזיר לחיים ציוד עץ יקר ערך – עבודה שרבים רואים בה מורכבת אף יותר מבנייה חדשה.

קרא עוד »
התקנת מכלי עץ
כשהדלת קטנה והחבית גדולה: התקנת מכלי עץ במרתפי יין קיימים

מאחורי שורת חביות שקטה במרתף מסתתרת עבודת הנדסה מורכבת במיוחד.
כאשר מכלי עץ גדולים אינם נכנסים למרתף, הפתרון הוא פירוק והרכבה במקום עצמו.
זהו תהליך מדויק שמחייב ניסיון, הבנה עמוקה של העץ והתאמה לתנאי השטח.
מהונגריה ועד רומניה – פרויקטים אמיתיים חושפים את המורכבות שמאחורי הקלעים.
כך מסורת עתיקה פוגשת הנדסה מודרנית ומשפיעה ישירות על איכות היין.

קרא עוד »
חבתנות
בית-הספר לחבתנות בסקסארד – מקצוע עתיק על סף היעלמות

בעולם היין המודרני מדברים הרבה על טרואר, זני ענבים וטכנולוגיה. פחות מדברים על האנשים שבונים את הכלי שבו היין מתבגר — החבית. החבתנות (Cooperage) היא אחת המלאכות העתיקות בתעשיית היין, מקצוע שמחבר בין נגרות, הבנה כימית של עץ, ידע בהיגיינה ותחושת יד אומנותית. במשך מאות שנים החבית לא הייתה רק כלי אחסון — היא הייתה חלק מהייצור עצמו.
אך כיום מספר האנשים שיודעים לייצר חבית גדולה ביד הולך ופוחת.
אחד המקומות שבהם עוד לימדו את המקצוע באופן מסודר היה בית-הספר המקצועי 505 ע"ש אדי אנדרה בעיר סקסארד (Szekszárd) שבהונגריה — אזור יין היסטורי הידוע ביינות האדומים שלו.

קרא עוד »

ליצירת קשר

נשמח לעמוד לשרותך בכל עניין דרך אחד מערוצי התקשורת הבאים:

מכירת אלכוהול מותרת מגיל 18!

הכניסה לאתר זה מיועדת למי שמלאו לו 18 שנים