ליטל עובדיה – אשת אשכולות ענבים מרמת הגולן

ליטל עובדיה יקב תל

בין הכרמים הגבוהים של מושב שעל ברמת הגולן, מנהלת ליטל עובדיה את יקב "תל" – יקב בוטיק המייצר יינות זניים ייחודיים. דרכה המקצועית החלה בגיל 20, כשבחרה לעבוד בכרמים של קיבוץ מרום גולן במקום לצאת ל"טיול הגדול" אחרי הצבא.

"חיפשתי משהו קרוב לטבע, לאדמה, לראות זריחות ושקיעות." היא מספרת. ממפגש ראשוני זה, נבנה מסלול מקצועי עשיר שכלל עבודה ביקב "פלטר", לימודי מדעי החיים באוניברסיטה העברית, ובהמשך תואר שני במדעי היין והגפן באוסטרליה, לצד התמחויות ביקבים בדרום אפריקה, קפריסין ואיטליה.

נקודת מפנה בחייה הייתה זכייתה ב"פרויקט הנחלות" של המועצה האזורית גולן, שהעניק לה 60 דונם אדמה חקלאית ושטח למגורים. "מהנקודה הזו הפכתי מעובדת בכרמים של אחרים לבעלת אדמה." היא משתפת.

יקב "תל" מתאפיין בייצור עצמאי לחלוטין ובהתמקדות ביינות מצפון הגולן. הגפנים גדלים בגובה רב ובאקלים קר ומניבים יינות רעננים ומדויקים. היקב מציע יינות לבנים כמו סוביניון בלאן וריזלינג, ויינות אדומים בשתי סדרות הנקראות על שם כפרים צ'רקסים מהגולן – "צורימן" ו"זיוואן".

ליטל, שמחוברת לגישה המסורתית בייצור יין, הייתה לאחרונה חלק ממשלחת ייננים ישראלים שיצאה למסע מקצועי בהונגריה. היא התרשמה במיוחד ממפעלי ייצור היין המשפחתיים שם ומתשומת הלב המיוחדת לפרטים הקטנים. "היה מרתק לראות את הקפדנות בתהליך היצירה של החביות במפעל יורפיין קופרס ואת מיכלי הענק של המותג "קונפידנס" מתוצרת מפעל ורדה ושטוקינגר." היא מציינת. הסיור בהונגריה העשיר את הידע המקצועי שלה, במיוחד בהיבטים של בחירת חביות יין וייצור יינות באקלים קר. "העריכה המיוחדת של הסיור, ההסברים על ההיסטוריה ותרבות היין ההונגרית, והביקורים ביקבים היו בעלי ערך מוסף עצום." היא מסכמת.

ליטל שמנהלת את היקב יחד עם צוות נשי, "מה שנקרא גירל פאוור", היא אומרת בחיוך, ממשיכה לפתח את חזונה לייצור יינות איכותיים המשקפים את הטרואר הייחודי של צפון רמת הגולן.

"אני מנהלת מערך נרחב, לא רק יקב. מדובר במשק חקלאי על כל מה שמשתמע מכך. חשוב לי להמשיך לבסס את המשק. הייתי רוצה לראות שהגפנים יעמיקו שורש, שיתחזקו, שיהיו מאוזנים ויצמחו לתפארת. זה כמו שיש לך ילד ואת שמחה לראות אותו גדל וצומח – שהשנים הבאות יהיו של צמיחה ועשייה פורייה. אני מאמינה בכישרונות המקומיים וביכולת שלנו לייצר יינות טובים וטעימים כאן בצפון רמת הגולן בישראל, באזור חקלאי בעל ערך מוסף וייחודי מאין כמוהו."

לשיתוף הכתבה:

כתבות נוספות:

חבית 500
חבית Puncheon 500 ליטר: למה יותר יקבים מגלים שזו לא רק חבית גדולה יותר

חבית Puncheon בנפח 500 ליטר הופכת בשנים האחרונות לבחירה של יקבים שמבקשים יותר איזון, יותר דיוק ופחות השתלטות של העץ על היין. למה יקבים מובילים באירופה – וגם בישראל – עוברים לפורמט הזה, ואיך הוא משפיע על המרקם, הטרואר וסגנון היין? בכתבה החדשה של "החבית ההונגרית" תגלו מדוע חבית גדולה יותר יכולה דווקא לאפשר יין עדין, מדויק ואלגנטי יותר.

קרא עוד »
טיבור ורדה: כשהאתגר אמיתי, מבינים מהי חבתנות ברמה הגבוהה ביותר

בעולם היין, חבית או מיכל עץ אינם רק כלי אחסון. הם חלק בלתי נפרד מתהליך הייצור, ההתיישנות והאופי הסופי של היין. איכות העץ, רמת הבנייה, הדיוק בהרכבה והיכולת לשמור על אטימות, היגיינה ויציבות לאורך שנים – כל אלה משפיעים ישירות על עבודת היקב ועל איכות התוצאה בבקבוק. לכן, כאשר מדברים על חבתנות ברמה גבוהה באמת, מדברים על הרבה יותר מנגרות. מדברים על מקצוע המשלב מסורת, ידע טכני, הבנת חומרי גלם וניסיון שנצבר לאורך שנים.

אחד השמות הבולטים בתחום זה הוא  Tibor Varda אומן חבתן מהונגריה, המוכר בזכות עבודה מדויקת, סטנדרטים גבוהים ויכולת להתמודד גם עם פרויקטים מורכבים במיוחד. לצד ייצור חביות ומכלי עץ חדשים, ורדה ידוע גם ביכולת נדירה לשקם, לחדש ולהחזיר לחיים ציוד עץ יקר ערך – עבודה שרבים רואים בה מורכבת אף יותר מבנייה חדשה.

קרא עוד »
התקנת מכלי עץ
כשהדלת קטנה והחבית גדולה: התקנת מכלי עץ במרתפי יין קיימים

מאחורי שורת חביות שקטה במרתף מסתתרת עבודת הנדסה מורכבת במיוחד.
כאשר מכלי עץ גדולים אינם נכנסים למרתף, הפתרון הוא פירוק והרכבה במקום עצמו.
זהו תהליך מדויק שמחייב ניסיון, הבנה עמוקה של העץ והתאמה לתנאי השטח.
מהונגריה ועד רומניה – פרויקטים אמיתיים חושפים את המורכבות שמאחורי הקלעים.
כך מסורת עתיקה פוגשת הנדסה מודרנית ומשפיעה ישירות על איכות היין.

קרא עוד »
חבתנות
בית-הספר לחבתנות בסקסארד – מקצוע עתיק על סף היעלמות

בעולם היין המודרני מדברים הרבה על טרואר, זני ענבים וטכנולוגיה. פחות מדברים על האנשים שבונים את הכלי שבו היין מתבגר — החבית. החבתנות (Cooperage) היא אחת המלאכות העתיקות בתעשיית היין, מקצוע שמחבר בין נגרות, הבנה כימית של עץ, ידע בהיגיינה ותחושת יד אומנותית. במשך מאות שנים החבית לא הייתה רק כלי אחסון — היא הייתה חלק מהייצור עצמו.
אך כיום מספר האנשים שיודעים לייצר חבית גדולה ביד הולך ופוחת.
אחד המקומות שבהם עוד לימדו את המקצוע באופן מסודר היה בית-הספר המקצועי 505 ע"ש אדי אנדרה בעיר סקסארד (Szekszárd) שבהונגריה — אזור יין היסטורי הידוע ביינות האדומים שלו.

קרא עוד »

ליצירת קשר

נשמח לעמוד לשרותך בכל עניין דרך אחד מערוצי התקשורת הבאים:

מכירת אלכוהול מותרת מגיל 18!

הכניסה לאתר זה מיועדת למי שמלאו לו 18 שנים