יקב רויאל טוקאי איננו נמנה על היקבים העתיקים של טוקאי, הוא נוסד בשנת 1990, אך הוא בהחלט אחד מהמובהקים והבולטים ביקבי האזור. מאז ראשית הקמתו החליט היקב להתמקד בייצור יינות single vineyard מאזורי גידול מובחרים ( Mézes Mály, Nyulászó, Szt. Tamás and Betsek) מהקטגוריות הראשונה premier cru  והשניה Duexieme Cru בלבד. היקב מוכר כאחד מיקבי הצמרת באזור טוקאי, והוא משלב טכניקות ייצור מסורתיות עם מיכון וטכנולוגיה מודרנית. כרמי היקב משתרעים על פני כ-1070 דונם באזור זה. 

יינות היקב זוכים לעתים תדירות בפרסים יוקרתיים (יותר ממאה מדליות בינלאומיות!) ובניקוד גבוה במיוחד באתרי הדירוג.

את היקב יסד סופר-היין והיסטוריון-היין הנודע Hugh Johnson כחלק ממסע לחידוש מסורת ייצור יין הקינוח המפורסם בעולם כולו באזור טוקאי, יעד אשר הציב ג'ונסון לעצמו, להשיב את עטרת הטוקאי להדרה וליושנה. היה זה ג'ונסון שהגדיר את יין הטוקאי כ- “a wine that would make angels sing out loud in praise". 

יין טוקאי (Tokaji) הוא יין הקינוח הלבן המקורי בעולם. האזור כולו (Tokaj) היה אזור היין הראשון באירופה שעבר קלסיפיקציה; היה זה הנסיך ההונגרי רקוצי (Rakoczi) אשר בסוף המאה ה-17 יזם את הקלסיפיקציה של כרמי 28 כפרי טוקאי לפי אזורים – Great First Growths, First Growths, Second Growths and Third Growths. 

יינות טוקאי הוגשו בבירתה המלכותית של צרפת ורסאי על ידי המלך לואי ה-15 שהכתיר את יין הקינוח באמרתו הלטינית הנודעת  “Vinum Regum, Rex Vinorum” (יין מלכים, מלך היינות).

הקיסר פרנץ יוזף נהג לשלוח למלכת אנגליה ויקטוריה מדי שנה ביום הולדתה בקבוק יין Tokaj Aszu אחד לכל חודש מימי חייה, שני-עשר בקבוקים לכל שנה… בשנת 1900 לרגל יום הולדתה ה-81 קבלה המלכה מהקיסר שי צנוע שכלל 972 בקבוקי יין כאלה… כתרים לשבחו של היין הזה קשרו גם סופרים ומלחינים רבים ובהם בטהובן, ליסט, שוברט, יוהן שטראוס, גטה, היינריך היינה, פרידריך פון שילר, וולטייר, בראהמס, היידן ואחרים…. 

גם שליטים נוספים היו ידועים בחיבתם ליין הקינוח הנודע – לואי ה-15 מצרפת התחרה בקיסר פרידריך הגדול בהצעת יינות טוקאי לאורחיו; נפוליאון השלישי הקיסר הצרפתי האחרון נהג להזמין 30-40 חביות יין טוקאי מדי שנה לחצר ארמונו, וגם גוסטב השלישי, מלך שבדיה, היה צרכן נלהב של יין זה. שושלת רומנוב הרוסית היתה ידועה בחיבתה הרבה ליין טוקאי, ויקטרינה הגדולה הגדילה עשות והקימה מחנה צבאי בעיירה טוקאי כדי להבטיח אספקה סדירה ונטולת הפרעות ושיבושים של יינות טוקאי לחצרה בסנט פטרסבורג. גם הנשיא האמריקני תומס ג'פרסון היה צרכן מושבע ונלהב של יין זה.

בשלהי המאה ה-18 עקרו יהודים רבים מגליציה והתישבו באזור הגבעי של טוקאי, הקרוי גם Hegyalja. זרם מהגרים זה הביא לפיתוח מואץ של אזור כפרי זה, ובמיוחד של הכפר Mád. היהודים שנודעו בכישורי המסחר שלהם, דאגו לשיווק של יינות טוקאי בהיקפים שהלכו וגדלו. בסוף המאה בה-18 הוקמה בעיירה בית כנסת (בסגנון לואי ה-16), במחצית הראשונה של המאה ה-19 קיימה קהילה יהודית זו בעיירה גם ישיבה ומכון להכשרת רבנים… יהודים אלה הביאו לשגשוגו של חבל ארץ זה ותרמו באופן בולט להאדרת המוניטין של יינות הקינוח של טוקאי ברחבי העולם, ואף ליצירת תרבות הונגרית-יהודית מקומית, שפרחה והתקיימה עד שואת יהודי אירופה. 

על בעלי הכרמים ויצרני היין היהודים ב Mád -נמנו שתי משפחות בולטות, משפחת דויטש ומשפחת צימרמן, שתיהן נהלו עסקי היין שלהן באזור מסוף המאה ה-18 ועד שנות הארבעים של המאה ה-20. חלק מהמבנים המשמשים כיום את יקב Royal שמשו בעבר את היקב של משפחת צימרמן. 

אירועי המאה ה-20 חרצו את גורלה של טוקאי – התרוקנות האזור מסוחרי היין היהודים שנשלחו באכזריות רבה באביב-קיץ 1944 למחנות ההשמדה, מלחמות העולם, הכיבוש הרוסי, השילטון הקומוניסטי והלאמת המשקים והאחוזות הסבו כולם נזק אדיר לאזור יין פורה ויוקרתי זה; האחוזות הפכו קולחוזים, והיין שהניבו הכרמים ההיסטוריים והמיוחדים שווקו לקואופרטיבים ליצור תעשייתי של יין זול באיכות נמוכה בהתאמה לדרישות-הסף הנמוכות של השוק  הרוסי. במשך עשרות שנים הועדפה כמות על פני איכות. התפנית החלה להתחולל רק עם תום העידן הקומוניסטי בשנת 1989-1990 ורק אז התאפשרה צמיחתם של יקבי איכות כמו Royal וחידוש הדרגתי של איכות הכרמים ורמת היינות של האזור. יקב Royal שם לו איפוא כמטרה את חידוש ימיהם כקדם של יינות טוקאי המפורסמים כדי שיוכלו לעלות על שולחנותיהם של רוזנים ומלכים כבעבר.

יקב Royal Tokaj מייצר יינות קינוח באיכות מעולה מכרמים מובחרים, בסגנון Aszu (5 ו-6 Puttonyos)  וכן Szamorodni , Late harvest ו- Essencia. כמו כן מיצר היקב יין פורמינט (Furmint) יבש מצוין. כל היינות מיוצרים בשיטות מסורתיות ומיושנים בחביות עץ אלון הונגרי (חביות 136 ליטר) במרתפים בני 600 שנים.